בעשור האחרון חלו שינויים משמעותיים בהבנת הקשר בין בריאות הפה לבריאות הכללית, מה שהוביל לעלייה במודעות הציבורית והמקצועית לחשיבות הטיפול המונע אצל שיננית. עם זאת, מחקרים עדכניים מראים כי שיעורי הפנייה וההיענות לטיפולי שיננית עדיין אינם אחידים, והפערים בין מדינות ואזורים בולטים במיוחד. נתונים שפורסמו בשנים 2022–2024 מצביעים על כך שבמדינות סקנדינביה שיעורי ההגעה
העשור האחרון מתאפיין בהטמעת טכנולוגיות תקשורת מתקדמות ברפואה בכלל וברפואת השיניים בפרט. מגפת הקורונה האיצה את המעבר למודלים של רפואה מרחוק (Telehealth), ומתוך כך התפתח גם תחום ה־Teledentistry. אחד היישומים המרכזיים בתחום זה הוא Triage מרחוק – תהליך מיון ראשוני באמצעות אמצעים דיגיטליים, שנועד להעריך את דחיפות התלונה ולסייע בקבלת החלטה האם יש צורך בביקור
משבר רפואת השיניים במערכת הציבורית הבריטית (NHS) הפך בשנים האחרונות לסמל לבעיות רחבות-היקף של שירותי בריאות דנטליים במדינות רבות. הציבור מתמודד עם זמני המתנה ארוכים, גישה מוגבלת לטיפולים חיוניים והעמקת פערים, אולם מחקר עדכני וחשוב הדגיש ממד נוסף, סמוי יחסית אך קריטי: ההשלכות הפסיכולוגיות והנפשיות של המשבר על צוותי רפואת השיניים עצמם. הדיון הציבורי
נגעים בחלל הפה מהווים חלק משמעותי מהמקרים הקליניים שמטופלים במרפאת השיניים. זיהוי מדויק ומוקדם של נגעים אלו חיוני לטיפול יעיל ולמניעת סיבוכים. מאמר זה סוקר את הנגעים השכיחים ביותר בחלל הפה, מציג גישה שיטתית לאבחון דיפרנציאלי ומתאר את אפשרויות הטיפול העדכניות. רופא השיניים נמצא בעמדה ייחודית לזיהוי מוקדם של פתולוגיות בחלל הפה. הבנה מעמיקה
בארצות הברית, נשים מהוות למעלה מ-20% ממקרי ה-HIV החדשים המאובחנים מדי שנה, כאשר שיעור גבוה מהן מאובחן בשלב מתקדם של המחלה. חרף ההמלצות של המרכזים האמריקאיים לבקרת מחלות (CDC) לבצע בדיקות סקר שגרתיות לאיתור HIV גם באוכלוסייה הכללית, מחקרים מראים כי נשים — ובמיוחד ממעמד סוציו-אקונומי נמוך או מקבוצות מיעוט אתניות — נבדקות בשיעור נמוך
אובדן שיניים נרחב, ובעיקר אובדן של שיניים קדמיות, משקף לעיתים תוצאה של תחלואה אורלית כרונית, אך לעיתים קרובות יותר הוא מהווה ביטוי מוחשי לפערים חברתיים ובריאותיים רחבים יותר. בשנים האחרונות הולכת ומצטברת ספרות מדעית המצביעה על קשר הדוק בין רמת ההשכלה של הפרט לבין בריאות הפה שלו, ובמקביל – על קשר ברור בין אובדן שיניים
טלדנטיסטרי, תחום מתפתח ברפואת השיניים, מביא איתו מהפכה של ממש באופן שבו אנו מעניקים שירותים דנטליים. מדובר בשימוש בטכנולוגיות תקשורת, דימות ובינה מלאכותית כדי לספק ייעוץ, אבחון ומעקב טיפולי מרחוק – בין אם באמצעות שיחת וידאו, העלאת צילומים או אפליקציות ייעודיות לנייד. ההתפתחות המואצת בתחום הובילה לשורה של חידושים: מערכות AI מתקדמות (כמו Overjet ו־Pearl)
מחברי המאמר מציינים, כי קיימים דווחים תדירים לגבי אלרגיה לפניצילין (PCN), כאשר כ-10 אחוז מהאוכלוסייה בארצות הברית טוענים לתגובה אלרגית לאנטיביוטיקה זו. עם זאת, השכיחות האמיתית של אלרגיה לפניצילין קרובה יותר ל-1 אחוז. ההבדל בין השכיחות האמיתית לבין השכיחות המדווחת מדגיש את הבעיה שחלק מהמתרפאים מתויגים בצורה שגויה כאלרגים לפניצילין, וזהו מצב התורם לאתגרים בפרקטיקה
מחברי המאמר מציינים, כי הערך של צילומים דנטליים לקבלת החלטות בתחום בריאות הפה חייב להיות מאוזן עם בטיחות הקרינה, על מנת למזער את חשיפת המתרפאים ואת הסיכון התעסוקתי של ספקי שירותי בריאות הפה. בשנת 2012, האיגוד הדנטלי האמריקאיADA) ) ומנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) הוציאו פרסום בשם "המלצות לגבי בדיקות של רדיוגרפיה דנטלית: לבחירת המתרפאים
לדברי מחברי המאמר, בקרב מתרפאים רבים הימנעות מטיפולי שיניים נקשרת עם פחד וחרדה מרופאי השיניים ומובילה להידרדרות במצב בריאות הפה שלהם. במקרים חמורים של חרדה דנטלית, היחסים בין רופא השיניים לבין המתרפא עלולים להיפגע ולעיתים להוביל לאבחון שגוי של חרדה מכאב, שעלולה לגרום למתן טיפול שגוי. הכלי התקני והמאומת למדידת חרדה דנטלית ידוע בשם ה-Modified
